תאומים מבלים יחד ברחם חודשים רבים כשהם צמודים אחד לשני וחשים פיזית אחד את השני בין אם הם שוהים בשק הריון אחד או שניים. לאחר לידת תאומים שלעיתים קרובות מתרחשת לפני תום 9 חודשי הריון, התאומים שוהים בפגייה בנפרד. לעיתים הם גם משתחררים הביתה בזמנים שונים והוריהם ממשיכים את הטיפול הנפרד גם בבית. בעצם מה שקורה הוא שאחרי הלידה, הקרבה הצמודה והארוכה אותה חוו התאומים ברחם "קצת נשכחת" בשל הצורך לטפל בכל אחד מהתינוקות לפי צרכיו.

 

 

לדברי אנדה יואל צלמת מומחית לתינוקות תאומים "כשהתינוקות התאומים מגיעים אליי לצילומי תינוקות כל אחד מהם זוכה לצילומים נפרדים ובנוסף אני מניחה את התינוקות אחד ליד השני לצילומים משותפים. לאורך הזמן שמתי לב שהקרבה הזו , ההצמדה בין התאומים תורמת להם לא רק לרגיעה ולנינוחות (גם אם הם בכו) אלא גם לתקשורת שנראית כמו "שיחה".

כתוצאה מזה פיתחתי את החלק הזה של "צילומי שיחת תאומים " ואני נותנת לזה מקום של כבוד במהלך סשן הצילומים. אני מניחה את התאומים אחד ליד השני על הרצפה על שטיח מיוחד שמאפשר תנועה, מכינה את המצלמה לצילום מלמעלה וממתינה לתיעוד הרגעים נפלאים ומרגשים בהם התינוקות הקטנטנים "משוחחים" ביניהם באופן פיזי במגע ומחוות פיזיות שנראים ממש כמו שיחה בגיל מאוחר יותר רק ללא מילים.

שמתי לב שהתופעה הזו חוזרת על עצמה בקרב רבים מזוגות התאומים והנושא סיקרן. תהיתי אם ב"שיחה" הזו מקרית או שהתופעה ידועה ומוכרת."

 

 

לשם כך פנתה אנדה לד"ר רונית פלוטניק, פסיכולוגית התפתחותית החוקרת את תחום התאומים מזה 30 שנה.

ד"ר פלוטניק חיזקה את הרעיון וציטטה מחקרים המוכיחים שתינוקות מגיעים לעולם עם זכרון חושי. תאומים חולקים מהרגע הראשון סביבה תוך-רחמית משותפת, הם חולקים את אותו זכרון חושי של חיים במרחב עם התאום השני. הם באים לעולם כשהם נסמכים על הזיכרון החושי של תאומות מהרחם ולכן הם כל כך נמשכים אחד לשני. 

כשמניחים אותם אחד ליד השני הם מתרגשים ומתקשרים במחוות פיזיות הנראות כמו "שיחה" משום שהם ממש זקוקים לשחזר את הביחד, את הקרבה אותה חוו ברחם. גם בפגיות זיהו את התופעה הזו מזמן ובמידת האפשר מניחים את התאומים יחד ל hugging שמרגיע ומווסת אותם בצורה בלתי רגילה. יחד עם זה מזכירה הפסיכולוגית שיש לאפשר לתאומים לחוות גם גם את הנפרדות וגם את הביחד לסירוגין ולא ללכת לאחד הקצוות.